בית הנסן Hansen House

בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה
בית הנסן, ששימש למעלה מ־100 שנים כבית מחסה מבודד לחולי צרעת, נבנה ב־1887 על ידי הקהילה הפרוטסטנטית בירושלים ותוכנן בידי אחד מחבריה – האדריכל קונרד שיק, מהבולטים בין בוני ירושלים במאה ה־19. הבית והמגרש רחב הידיים שעליו הוא ניצב שוכנים בשכונת טלביה ונמנים בין האתרים שיועדו לשימור בעיר. בשנת 2009 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעביר את המבנה לרשות עיריית ירושלים לשם שיקומו והסבתו למתחם תרבות.
חומות גבוהות מקיפות ומסתירות את המבנה, שנבנה במקום מבודד הרחק מחומות העיר. עם התרחבות הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה הוקף בית המחסה שכונות מגורים, אך אווירת המסתורין שתמיד אפפה אותו לא פסקה מלהצית את הדמיון. במשך שנות פעילותו נודע המקום כמוסד סגור, אולם למעשה החולים היו חופשיים לצאת ממנו, והמקום היה פתוח לביקורי משפחות וידידים.
הצוות והמטופלים קיימו משק אוטרקי, הם טיפחו גן ירק רחב ידיים וטיפלו בדיר ורפת קטנים. המשק סיפק לעצמו ירקות, פירות, מים, חלב וצמר. הפרות והצאן רעו בחורשה הסמוכה לבית הנסן ולשטח שעליו ניצב כיום תיאטרון ירושלים.
בעת הקמתו נקרא בית המחסה "עזרת ישו" (בגרמנית: "Jesus Hilfe"; השם חרות מעל שער הכניסה למבנה), אך היה מוכר כ"בית המצורעים". ב־1950 נמכר המקום לקרן הקיימת לישראל, הועבר לניהול משרד הבריאות ושמו שונה ל"בית החולים הממשלתי על שם הנסן" (מגלה החיידק מחולל המחלה). עם הצלחת הטיפול האנטיביוטי במחלה, שהלך והשתפר במהלך המחצית השנייה של המאה ה־20, שוחררו בהדרגה מרבית החולים, ולאחר סגירת האשפוז בשנת 2000, פעל המקום במתכונת של מרפאת חוץ עד לסגירתו הסופית ב־2009.
עבודות התכנון והשימור בבית, הנחשב לבעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, לקראת הפיכתו למרכז עיצוב, מדיה וטכנולוגיה נעשו בשנים 2011–2013 ביוזמתם ובתמיכתם של הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים בשיתוף המשרד לירושלים והתפוצות. המקום יהיה למשכנם של קבוצות אמנים ומעצבים העוסקים באמנות וטכנולוגיה ושל התכניות לתארים מתקדמים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ביניהן תכנית לימודי התואר השני של המחלקה לעיצוב תעשייתי בדגש טכנולוגי. המרכז יכלול חללי תצוגה לתערוכות מתחלפות, אולם הקרנות, מעבדת סאונד, תערוכה היסטורית, מיצגים אינטראקטיביים מתחום המדיה החדשה, פאב לאב (fabrication laboratory) ובית קפה.

ניהול פרוייקט: רן וולף תכנון אורבני וניהול פרוייקטים בע"מ.


The Hansen House for Design, Media and Technology
The Hansen Compound was built by the Protestant community in Jerusalem in 1887 as a leprosy asylum. Planned by Conrad Schick, a member of the protestant community and one of the prominent architects working in Jerusalem in the 19th century, it has served its original purpose for over a century.
The walled compound was erected at a distance from the old-city's walls, at a site which at the time was far-removed and secluded. Over the years, as Jerusalem expanded beyond its historic walls, the hospital gradually came to be surrounded by residential neighborhoods. It's aura of mystery, however, subsisted. Often rumored to be a 'closed institution', its doors were in fact open, allowing both incoming visits from friends and family and the free exit of patients.
The hospital was designed to be self-sufficient, with a sizable produce garden as well as a pen and a cowshed on its very grounds. These were attended to by the inmates and hospital staff. Hence fruits, vegetables, drinking water, milk and wool were readily available. Cows and sheep grazed on the nearby hill, where the Jerusalem Theater currently stands.
Originally named 'Jesus Hilfe' (the name is engraved above the main entrance), it later came to be known as 'the leper home'. In 1950 the hospital was sold to the Jewish National Fund and placed under the management of Israel's Health Ministry. It was renamed 'the Hansen Governmental Hospital', after the Norwegian physician who identified the leprosy bacterium. In the second half of the 20th century, as antibiotic treatment grew more efficient, patients were gradually being discharged. Since 2000 the hospital no longer admitted patients for hospitalization, operating solely as an ambulatory clinic until its definite closure, in 2009.
Located at the Talbiya neighborhood, the edifice has been declared a listed monument due to its historic and architectonic value. Following its closure the building was entrusted in the hands of the Jerusalem Municipality, which has been put in charge of its restoration and consequent reopening as a cultural center. Planning and restoration works have been carried out through 2011–2013, headed by the Jerusalem Development Fund in cooperation with the municipality and the Jewish National Fund, with additional funding from the Ministry of Jerusalem and Diaspora Affairs.
The establishment has been reopened as a center for design, media and technology. Public facilities include exhibition spaces, an auditorium, a sound lab, a historical exhibit, interactive and new media installations, a 'fabrication lab' and a cafeteria. In addition to these, the center will host residencies for artists and designers specialized in media and technology, as well as post-graduate programs in design and technology from the Bezalel Academy for Art and Design.